ניצולים  

סדרת דיוקנאות של ניצולי שואה, שנוכחותם עצמה מסמנת אותם כאחד העדים החיים האחרונים לזוועות שהתרחשו באירופה. הדיוקנאות מודפסים בשחור-לבן, כאילו הם כבר שייכים לארכיון נשכח. לצד דיוקנאות אלה מופיעים  כמה תצלומי צבע של חדרי מגורים ריקים - חללים בהם התגוררו  חלק מהיושבים. חדרים אלה, המופשטים מנוכחותם, מהדהדים גם זיכרון וגם היעדרות בו זמנית. הסדרה מציעה מבט רב-שכבתי אל המתח השברירי בין זיכרון לשכחה: הדיוקן נושא את עדות החיים, בעוד שחללי הפנים הצבעוניים והריקים מסמנים את חלוף הזמן ואת חוסר הוודאות של היעדרות.