״החולמים״ מתוך הפרויקט 'הפנתר האחרון'

למי שאינו מכיר אותי עדיין, שמי אבשלום לוי, השם שונה כשאבי נפטר, נולדתי עם השם שלום ברחוב הע״ח 7 בירושלים בבית ערבי שתושביו ברחו עם מלחמת השחרור, בגיל 12 אחרי מאמצים רבים נפרדתי מה-ח' וה-ע' הדגושות וסיגלתי לעצמי דיבור ישראלי שאינו מסגיר את מוצאי המזרחי, אימי נולדה בעיר קזבלאנקה במרוקו ואבי בעיר רבאט, אבי עלה כשהיה בן 17, שנה לפני קום המדינה במסגרת עליית צעירים וצעירות גח״ל (גיוס חוץ לארץ), בשנים האחרונות במיזמים האמנותיים שלי אני עוסק רבות בנושאי זהות, את זהותי הישראלית גיבשתי דרך כור ההיתוך הישראלי במסלול שלא היה מבייש אף קיבוציק או יליד רחביה ובית הכרם, צנחנים, קצונה, אבטחת מטוסים ושנים רבות שחייתי בחו״ל, כל אלו היו חלק מהבריחה הגדולה שלי מכל מה שסימן בעיני מזרחיות, בריחה מהשפה המרוקאית, מהמאכלים, המנהגים, המוסיקה, הפולקלור והאמונות.

כאשר התחלתי לברר לעצמי את נושא הזהות שלי דרך העבודה האמנותית זה היה כבר מתוך מקום בטוח בעצמי, שווה והרבה יותר מכיל ומקבל את מקורותי,

את פרויקט 'הפנתר האחרון' התחלתי בפברואר 2021 והוא אמור להסתיים תוך כשנתיים,

החלטתי על מהלך של יצירת מספר תחנות במסגרת הפרויקט הגדול כשבכל תחנה יהיה סרטון אחד סגור מתוך הפוטג' שצולם, הסרטון המצורף הינו תחנה ראשונה.

בסרטון זה אני מביא אמירה שנוצרה על ידי בן דודי ראובן אברג'ל ממייסדי התנועה ששינתה את ההווייה הישראלית של תחילת שנות ה-70, תנועת המחאה שנקראה ״הפנתרים השחורים״ משכונת מוסררה בה נולדתי וגדלתי לצידם ולצילם של פעילי המחאה.

אמירה זו מלווה את ראובן בדרכו כאידאולוג ולוחם זכויות אזרח.